OSAP 2 | OriShifrinAnavi

Anchor 10

קצת רקע - למעשה פרוייקט הגמר שלי התחיל איפה שקורס אידאה הסתיים,

פרוייקט אידאה היה פרוייקט ששילב מחקר חומרי יחד עם תהליכים רוחניים וסמליים, עם התנסות ראשונית בתחום הפרפורמנס שסקרן אותי מאוד. בנקודת הקצה של הקורס, הפרוייקט הסתכם בלכידת רגע רוחני (דיאלוג בין שני אנשים) לכדי חפץ פיזי (גליל פורצלן) ובכך לקבע רגע אינטימי אישי וחד פעמי בתוך אובייקט נצחי נטול פונקציה, קפסולה.

ובנוסף עבודת וידאו המציגה את המימד הפרפורמטיבי, תרגום קולנועי לתהליכי היצירה שחוויתי בקורס.

ניתן לעיין באתר התהליך של פרוייקט אידאה, מומלץ ואף רצוי לצפות בעבודת הוידאו המסכמת - MIND IN MATTER

עם פתיחת השנה, התחלתי עם כותרת כללית ומסתורית שלא אומרת לי הרבה - פרפורמנס בעיצוב

אחת המוטיבציות החזקות שלי בפרוייקט היא הסקרנות הרבה לתחומי הפרפורמנס והאמנות, הגבול הלא ברור בין שדות העיצוב לאלה של האמנות הוא אחד הנושאים המרתקים בעיני, ומאז ומתמיד נמשכתי לשלב בין השניים.

- רגע של כנות -

עד לפני שבועיים ידעתי בדיוק,

איך ההגשה הפרונטלית הולכת להיות,

הכל היה מוכן ומתוכנן, אפילו כמה הפתעות,

ובכל יום שעבר מאז, עוד מגבלות התווספו לרשימה,

דבר מה שהקשה מאוד לראות את המשך התהליך ואת סופו.

הפרוייקט נע ונד על הציר בין הכל אפשרי לשום דבר לא אפשרי,

סימני שאלה, קטנים כגדולים, תהומיים כשטותיים, לא הפסיקו להגיע,

לי ולכל העולם, בכל תחום אפשרי ובכל דקה שעוברת, לא קל,

המון בלבול ומוטיבציה מתנדנדת מלווים את הימים

ולכן, כעת אני מציג את הדברים כפי שהם,

את מה שהביא אותי עד לנקודה הזאת,

את מה שעברתי בפרוייקט עד כה,

ואת מה שאני מדמיין מעתה.

ומקווה לטוב, רק טוב

Anchor 1

Anchor 2

את הפרוייקט התחלתי עם צלילה אל עולם הפרפורמנס וכל המקומות בהם היה קיים ונוכח בעולם העיצוב,

קראתי מספר ספרים ומאמרים בנושא, הלכתי לכמה הרצאות מרתקות וכנס אחד חשוב במוזיאון העיצוב.

די מהר בתהליך הגעתי אל הבאוהאוס וסדנת הבמה שהתקיימה בו בניצוחו של אוסקר שלמר, נפקחו עיני!

לא רק שיש פרפורמנס בעיצוב, הוא התחיל כבר לפני מאה שנה, הוקסמתי מהרעיונות והתכנים שהיו באותה סדנא, כשם שהייתי רוצה לחזור אחורה בזמן ולהשתתף בה, המחשבה שבית ספר לאדריכלות ועיצוב מלמד "תיאטרון" הטרידה אותי, לא משום שאיני רואה את הקשר, אלא משום שנדמה שבעולם האקדמי חיבור זה נשאר בתוך כותלי הבאוהאוס, ואף לא הוזכר ולו פעם אחת לאורך שלוש שנות לימודי עיצוב, חשתי פספוס.

כיום בפרוייקט, הבאוהאוס וסדנת הבמה של שלמר נמצאים באיזשהו איזור אחורי שמשפיע ולא משפיע על תהליכי העבודה, לפעמים הוא נוכח מאוד ולפעמים הוא כלל לא העיקר, אך חשוב לי מאוד לציין שזהו עוגן משמעותי ביותר עבורי המסייע בקבלת החלטות ושאילת שאלות.

עוגנים חשובים נוספים המלווים אותי, הם ערכים מעולם הפרפורמנס באמנות

Anchor 3

1. הגשה אקדמית

2. תערוכת הגמר

3. מרחב דיגיטלי

מוגדר בזמן ומקום

הפעולה

חשובה יותר מהתוצר הסופי

תהליך > מוצר

האמנם?

מופע חי

בפרוייקט עליי להיות נוכח פיזית בפעולה ובתוצרים הויזואליים

נוכחות גופנית

* התנסות ראשונית של תיעוד פעולה ותנועה עם גוף וחומר, במקרה הזה - גליל פוליאתילן רץ

קראפט - מאז שאני מכיר את עצמי, קראפט היה הצד החזק שלי, כל סוג של קשר או קליעה עניינו אותי, ועוררו בי את הרצון ללמוד עוד ועוד טכניקות, בהמשך היה זה אוריגמי שתפס את תשומת לבי לכמה שנים, לצד פיסול שתמיד היה שם, גילוף, הדפס ועוד. עם השנים למדתי שהקראפט הוא חלק בלתי נפרד ממני, הערכים שבו, הסיפוק ממנו, משפיעים עלי באינספור רבדים, שכנראה את רובם לא אוכל לתאר ואל חלקם אני בכלל לא מודע.

Anchor 4

לאורך הדרך יצרתי בטכניקות שונות עשרות מודלים מחומרים משתנים, לכולם DNA דומה ומעגלי

בתקופת התיכון ביקשתי ללמוד מאמי וסבתי את אחד התחומים האהובים עלי בקראפט - סריגה

אני חושב שיש משהו קסום בלתי מוסבר בסריגה וקליעה; המורכבות האדירה לכאורה, המאמץ הרב שצריך להשקיע, המיומנות, הו המיומנות, אין מה לעשות, כדי לדעת לסרוג צריך לעבור קילומטראז' מסויים בחיים, כל הסבתות והאמהות שלנו היו שם. אך מנגד, בסך הכל מדובר בפעולה מאוד מאוד פשוטה - קשר, חיבור, עין אחת משגיחה על השניה, והשניה על השלישית, וכן הלאה עד שנברא סוודר, הוא רק סיפור מסגרת לשרשרת פעולות יפהפיה המבטאת בצורה מדוייקת שליטה וחופש יחדיו, מצד אחד אסור לעשות טעויות, חייבים ריכוז מלא, מצד שני כל טעות, אם נחזור עליה מספיק פעמים, תיצור מקצב, פאטרן חדש, זו לא טעות, זה גילוי.

איש ומסרגה לא שונים ממחשב ומדפסת תלת מימד - שניהם מתפקדים באותה הצורה

בעיני קיים דמיון רב בין קראפט למוזיקה, בשניהם קיים מקצב, הוא הבסיס שלהם,

בשניהם קיימת תנועה, כוריאוגרפיה של ממש הנדרשת בשביל הפקת הדבר,

ובשניהם יש מנצח - המעצב

* התנסות בעריכת וידאו כשם שהייתי יוצר לוח השראה

הצבע אדום - מלווה אותי כבר תקופה, גם בפרוייקט הגמר

Anchor 5

לאורך הדרך חקרתי תנועה וחומר, ביצעתי מול מצלמה סדרות של בדיקות בהן אני מקיים פעולות שונות עם חומרים תעשייתיים ומוצרי רדי מייד, תוך חיפוש אינטואיטיבי וחופשי המתבטא בצורה, מרקם וחומר, לאט לאט הקראפט השתלב גם הוא.

אחת הסיבות שנמשכתי לפרפורמנס היא שזה התחום הכי רחוק מאיזורי הנוחות שלי והרגשתי שאני חייב לבחון את הנושא לעומק,

מאידך, בתחום הצילום והקראפט אני שולט ולכן השילוב בין שני האיזורים האלה מעניין אותי, אני בוחן האם אני יכול לרתום את כישורי השונים כדי לחקור משהו שונה לחלוטין, תוך שאילת שאלות על עצמי, על האקדמיה, על עולם העיצוב והעולם בכלל.

הפרוייקט בא לשאול שאלות, לאו דוקא לענות עליהן

את השאלות אני בוחן בתוך 3 טריטוריות שונות עליהן ארחיב בהמשך תוך התייחסות לחומר, מבנה, צורה, חלל ותנועה.

חמש שאלות קיומיות מתוך אינסוף

איפה תפקידו ואחריותו של המעצב התעשייתי ?

מה תפקידה של האקדמיה לעיצוב בעולם בשנת 2020 ?

איזה רכיב מהווה המעצב בתוך מוצר\תהליך עיצוב או יצירה ?

אילו תהליכים מעצב תעשייתי מקיים\מוכרח לקיים ?

היכן יש קשר בין פרפורמנס לעיצוב ולמה זה טוב ?